<h1>ספר החינוך מצוה צ'</h1>
<h2>דף נט:</h2>
שלא להניח אימורין של פסח עד הבקר שלא יקרבו אותן והן נפסלין בשהייה זו ונקראין נותר, שנאמר [שמות כ"ג] ולא ילין חלב חגי עד בקר, והוא הדין לשאר אימורין ולשאר קרבנות. ולשון מכילתא, לא ילין חלב, בא הכתוב ללמד על החלבים שנפסלין בלינה. וכבר נכפלה זאת המניעה במקום אחר, שנאמר [שמות ל"ד] ולא ילין לבקר זבח חג הפסח. משרשי המצוה כי כבוד הקרבן להקריבו בזמנו הקבוע אליו, והמעביר המועד נראה כמתייאש ומשליך הדבר אחרי גוו ואיננו מתעורר ומתפיס כוונותיו אל העבודה יפה, ומפני כן נפסלין בכך. מדיני המצוה מה שאמרו [פסחים ס"ד ע"ב] שמצוה להקטיר אימורי כל זבח וזבח בפני עצמו. ומה שאמרו [שם ס"ח ע"ב] שמצות הקטרתן אחר שחיטה סמוך, ואם לא הקטיר כן מקטירן כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר. ודוקא בשחל ארבעה עשר בניסן להיות בשבת, שחלבי שבת קריבין ביום טוב, אבל אם חל ארבעה עשר בניסן בחול אין מקטירין בלילה, שאין מקטירין חלבי חול ביום טוב, דיום טוב עשה ולא תעשה ודוחה לאו דלא ילין. ויתר פרטיה בפסחים [נ"ט ע"ב]. ונוהגת בזמן הבית בזכרים כהנים. והעובר ולא הקריבן אינו לוקה לפי שאין בו מעשה.
